יום חמישי, 19 באפריל 2012

פמינזם באנימציה- 2 יח"ל

שלום בנות יקרות, הרחבה על הנושא פמינזם בסרטי האנימציה של וולט דיסני


לקוח מהבלוג- שיח, תרבות ובעיית הנציגה

אחד מהשיאים הפמניסטיים של סרטי דיסני הם הסרטים פוקהונטס ומולאן. עד לסרטים אלו, במשך 87 שנות פעילותם של אולפני דיסני, הציגו האולפנים דמויות של נשים חלשות ושבריריות. אמנם, כבר למן הסרטים הראשונים היו נשים גיבורות העלילה (דוגמת שלגיה והיפיפיה הנרדמת) אך המודל הבסיסי היה מודל המבוסס על הצורך של אישה "נפלאה" ושותקת לחכות לנסיך שיציל אותה מצרות שונות ומשונות בהן היא אשמה באופן ישיר או עקיף בשל פעולה אסורה שעשתה. לדוגמה, אכילת תפוח שהוצע על ידי אישה זרה כשהגברים אינם בבית בסרט שלגיה, או מעקב אחרי כוחות הפיתוי במעלה מגדל עד לדקירה בכישור בסרט היפיפיה הנרדמת. בכל הסרט היפיפיה הנרדמת שומעים את קולה של היפיפיה רק למשך דקות ספורות, כאשר מרביתן מוקדשות לשירה. בכל הסרט לא אומרת היפיפיה אף לא משפט אחד בעל משמעות.

עם התקדמות המודעות הפמיניסטית יצרו דיסני לאורך השנים דמויות נשים שנטלו חלק אקטיבי בעלילה, דוגמת בת הים הקטנה, שבאופן אקטיבי כרתה חוזה עם המכשפה ועלתה ליבשה. עם זאת, גם במקרה זה, הפעולה של בת הים הקטנה מתבררת כהרסנית, ורק התערבות האב והאהוב מצילים את בת הים ומאפשרים לה לחיות כבת חוה.
הסרטים פוקהונטס ומולאן מציגים נשים שונות.
בסרט פוקהונטס, פוקהונטס פורצת את גבולות הגזע, השפה והתרבות ומתאהבת בג'ון סמית, החלוץ הבריטי (והוא אף הולך אחרי לתרבותה שלה, בסרט השני כבר בחרו אנשי דיסני לחזור למודל פטריאכלי יותר, ופוקהונטס היא ההולכת אחרי ג'ון סמית' חזרה לאנגליה). אף שלכאורה מנסים הגברים בסרט להאשים את אהבתם של פוקהונטס וג'ון סמית' בעימות האלים שמתגבש בין הצדדים, יודעים הצופים שהסיבה לאלימות היא תאוות הבצע של הגברים, חשדנותם, וחוסר יכולתם להכיר באמת את האחר. דווקא אהבתה של פוקהונטס, המשליכה את עצמה תחת אלתו של אביה בשביל להציל את ג'ון סמית', היא המונעת את הלחימה ומאפשרת פיתרון של שלום (כמובן שמבחינה היסטורית ניתן להטיל ספק באמינותו של הסרט או בסבירותו). ג'ון סמית' עצמו אף הוא מתגלה כגיבור כאשר הוא משליך את עצמו על ראש השבט וסופג בגופו את הירייה של הלורד האנגלי תאב הבצע שרצה להתחיל בלחימה. הסרט למעשה מציג לנו מודל מגדרי שמקורו בפמיניזם התרבותי: כוחו של הגבר הוא בלחימה ובאלימות, וכוחה של האשה (וכן של עץ מדבר שמייצג מעין אם ראשונית) הוא באהבתה ודאגתה לאחר. יתר על כן, שני הכוחות הללו, נפרדים ובלתי ניתנים לעירוב, נדרשים לפעול יחד בשביל ליצור איזון נכון בעולם. רק הנשים – עם כוחן לאהוב – יכולות למנוע אלימות מיותרת, ומרגע שפורצת אלימות, רק הגבר יכול להתמודד איתה.

הסרט מולאן מציג חלופה אחרת; מולאן יוצאת למלחמה במקום אביה, ומתחזה לגבר. למרות קשיים התחלתיים, מולאן מצליחה להצטיין באימונים ובקרב כאחד (בכוחות עצמה היא משמידה את מרבית כוחות ההונים). לאחר שמולאן מתגלה כאישה ונזרקת מהצבא היא יוצאת להציל את הקיסר במעשה גבורה הירואי. מבצע ההצלה הינו הפוך לקרב: הפעם חבריה של מולאן לשדה הקרב הם שמתחפשים לנשים ומנצלים את ההנחה השגויה של החברה ביחס לעדינותן של נשים, בשביל לחדור לארמון ולנצח את אחרוני ההונים. המגדר מוצג בסרט בצורה ברורה כהבנייה חברתית, שאין לה דבר וחצי דבר עם יכולות של גברים ונשים בשדה הקרב. בסוף הסרט בוחרת מולאן לוותר על תפקיד יוצאת הקיסר שהוצע לה, ולחזור לבית אביה. מפקדה של מולאן מגיע אחריה לביתה כדי להינשא לה, ובכך נגמר הסרט.


מי שמתעניינת המשך הבלוג
ולעניינו...
הביקורת הפמניסטית כלפי סרטי נוולט דיסני המוקדמים כי הם פטריאכלים { = היא שיטת ארגון  חברתי שבה הסמכויות מרוכזות בידיו של גבר, והשליטה במוסדות  החברתיים נמצאת, ברובה או כולה, בידיהם של גברים, המעבירים את השלטון ביניהם} והנשים כאן, הן פאסיביות, כנועות מחכות כי הגבר יבוא ויגאל אותן. רואים את זה בסינדרלה שגורלה לנקות ולהיות משועבדת לחבורת נשים מפונקות- האור היחיד בקצה המנהרה זה הנסיך שיבוא ויגאל אותה. שלגיה גם היא בתרדמת (אחרי מסע חינוכי של 7 גמדים המאמנים אותה להיות אישה למופת) והגאולה תגיע בצורת נשיקה של נסיך וככה הסרט נגמר שהם הולכים אל השקיעה על סוס לבן.. ומה קורה אחרי החתונה?

בסרטים המאוחרים, כפי שראיתם למעלה, מולאן ופוקהונטס הן ההיפך המושלם לנשים שיושבות ומחכות, הן עושות. אחת מביאה שלום, פוקהונטס האינדיאנית היא בעלת אופקים רחבים, היא מבינה בפוליטיקה, היא מצליחה לגשר על פערים תרבותיים עם האירופאים. מבחינת הנשיות שלה, היא משוחררת אפילו יותר מהגברים סביבה, זו היא שמובילה את הקשר עם קפטן סמיט. מולאן משתמשת בטקטיקה שונה, היא יוצאת נגד המוסכמות החברתיות וכדי להצליח בכך היא מתחזה לגבר, היא מצליחה כמעט באופן מושלם להכנס לנעליים גבריות ויחד עם תבונה נשית היא עוצרת את נפילת הקיסר, אין ספק אקטיבזם אמיתי.  (יחד עם זה , אין ספק שהן מקבלות את התהילה ע"י כניסה לנעליים גבריות..)



הקולנוע של דיסני מהעשור האחרון מציג את הנשים בצורה יותר פמיניסטית מאשר בסרטיו המוקדמים- אידיאל היופי משתנה, אין כבר את היופי האירופי המושל בכיפה, הנשים מוצגות כיותר משוחררות מהגברים, כאלה שהולכות נגד המוסכמות הנשיות וכדומה. ניתן לראות זאת במספר סרטים, כאן אציין את "פוקהונטס" ו"מולאן" בהן הנשים אינן אירופאיות, דווקא האירופאים שבפוקהונטס מוצגים כברברים, בניגוד לאינדיאנים המכובדים, פוקהונטס היא החזקה והמובילה בקשר שלה עם קפטן סמית. ב"מולאן" האשה הולכת בצורה דרמטית בניגוד למוסכמות החברתיות, מתחזה לגבר ויוצאת למלחמה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה