יום חמישי, 26 באפריל 2012

לקראת האנסין 2יח"ל

הבגרות תפתח עם סרט קצר ועליו יהיו 5 שאלות, מתוכן תפתרו 2 - 10 נקודות לכל שאלה, סה"כ 20 נקודות.


שתיים מהשאלות, מתייחסות להבנה ולניתוח תוכני של הסרט ושלוש מהן מתבססות על ידע הסטורי קולנועי.



לקראת האנסין – מחר

סיכום מהנאמר בכיתה ותוספות עסיסיות


 "לכל סרט יש שם שנתן לו הבמאי ונתנו לו מפיקיו.."

לסרט יש שם. לדוגמא בסרט Offside  - עוד לפני שמתחיל הסרט כבר אנחנו יודעות על מה הוא, לפי שמו. על צדדים ומי שמבינה בכדורגל- יודעת שזה מושג שהוא חלק מהמשחק ומהחוקים שלו. נו, כבר יש לנו משמעויות חדשות, רבדים נוספים לפרשנות ולניתוח שלנו את הסרט. שימו לב לזה מחר.. ובאופן כללי, אתן תצפו בסרט פעם ראשונה לפני שתקבלו את השאלון אז נסו לכתוב תוך כדי הצפיה את כל המחשבות שלכן על הסרט, את כל הפרטים שאתן רואות, אה?!


בהקשר הפוליטי - הקולנועי

הסרט שלנו הוא נמצא בתוך קונטקסט (=הקשר) וכדי לתת ביקורת על הסרט אנחנו צריכים להבין את הז'אנר שלו- ז'אנר סרטי מלחמה ונשווה אותו לקולנוע שעסק בסרטי מלחמה בשנות ה- 80 בארץ, לשם כך אני אדגים מבני סרטים: מאחורי הסורגים ואוונטי פופולו.

אורי ברבש יוצר את הסרט המצליח ביותר באותה תקופה- מאחורי הסורגים, מצורפת כאן תוכנית טלוויזיה שנעשתה עם יהודה סתיו והוא מנתח יחד עם הבמאי את הסרט
http://23tv.co.il/455-he/hayu_sratim_80.aspx


מאחורי הסורגים
הוא סרט דרמה ישראלי משנת 1984, בבימויו של אורי ברבש על פי תסריט מאת ערן פרייס ובני ברבש. עלילת הסרט מתרחשת בבית סוהר בו כלואים אסירים יהודים וערבים. הדינמיקה בין האסירים מתהדקת סביב שביתה שהם מארגנים נגד שלטונות הכלא, כשהנהלת הכלא מנסה לשבור אותם ולהפריד ביניהם. ההתרחשות בכלא, שמהווה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, משקפת ביקורת נוקבת על הסכסוך הישראלי-ערבי ועל התפקיד שלוקחת הממשלה בסכסוך. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.
בעז שרעבי משחק בסרט אסיר המשתתף באמצעות שידור מהכלא בפסטיבל הזמר עם שיר הנושא של הסרט, "תני לי יד", שכתבה שמרית אור והלחינה נורית הירש. השיר הפך לאחד מלהיטיו הגדולים ביותר של שרעבי.

ואני מצרפת את הקטעים מאוונטי פופולו- במאי: רפי בוקאי
http://youtu.be/e1zTqErZNAs

http://youtu.be/ytflBc7GFa4

אוונטי פופולו הוא סרט ישראלי עלילתי באורך מלא משנת 1986, בבימוי רפי בוקאי. שמו לקוח מהמנון הקומוניסטים האיטלקים "בנדיירה רוסה" ("דגל אדום" ‏[1]), ופירושו "קדימה העם".
הסרט נחשב לאבן דרך בתולדות הקולנוע הישראלי בהתייחסותו המקורית והמורכבת לסכסוך הישראלי-ערבי.
הסרט, המשתייך לגל סרטי הקולנוע הביקורתיים, מתרחש בשלהי מלחמת ששת הימים, ומהווה מעין ביקורת סוריאליסטית על המלחמה. אוונטי פופולו זכה לביקורות משבחות בישראל ומחוצה לה, הוקרן בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם, וזכה בפרסים בינלאומיים. הדמות

בשנות ה-80 הקולנוע היה קולנוע פוליטי חד מימדי. הצד הישראלי מצטייר כיהיר ושחצן מליטנתי וכהה חושים ואילו הצד הערבי קרבן לכהות החושים. הדמויות הן שטחיות, יש רעים ויש טובים, קצת מזכיר את ז'אנר המערבונים. . באוונטי פופולו רואים את זה בברור- הערבים הם צמאים למים, מסכנים, החיילים הישראלים יורים בהם ללא שום סיבה. הערבים מעוררי הזדהות, מקסימים וחביבים.

במאחורי הסורגים, יש מפגש של אסירים ערביים ויהודים שהם מתאחדים אל מול שלטונות הכלא ומצליחים להגיע לדיבור. הפתרון לסכסוך נמצא בשיתוף הפעולה.


הז'אנר של הסרט, הוא  ז'אנר סרט מלחמה ואת מאפייניו נבין דרך ניתוח של קטע מהסרט "פורסט גאמפ", סרט שהוא איננו מהז'אנר המדובר אך הוא מביא קטעים שמדגימים ומביאים את מאפיני הז'אנר:

צפו בקטע
מדקה- 38 עד דקה 56
מהסרט השלם המצורף- http://youtu.be/v8JFWHT24rQ

בתחילת הסצנה- אנחנו רואים את פורסט נפרד מאמא שלו- מג'ני ואחרי מאמא שלו: המשפחה, האהובה/ האישה- מסמלים את הבית- את העורף, לכל מלחמה יש את חזית ועורף. החיילים שומרים על העורף. העורף קיים בסרטי המלחמה והייצוג שלהם- בגלויות, במכתבים.

יש קשר שאנחנו מכירות מהסרטים- שהחייל שולח מכתבים אל הבית, שחיילים מקבלים מכתבים מהאהובה.

זהו ז'אנר גברי, דמויות הנשים נמצאות בבית, הגבר שומר עליהן, האחיות הרחמניות נמצאות בעורף.

בהמשך הסצנה – פורסט ובאבא- החבר שלו, פוגשים את המפקד- "דן", דמות המפקד בסרטי המלחמה, היא מהותית, היא כריזמתית, בד"כ מיוצגת ע"י איש לבן, נוצרי, בדרך כלל הוא דמות ללא קונפליקט ונותן תחושה שאפשר לסמוך עליו! 

פורסט מהשניה הראשונה שרואה את דן המפקד הוא מעריץ אותו, רואה את שושלת הגבורה שיש לדן- זוהי דמות שאנחנו מכירים כי לכל חייל יש מפקד.

בסצנה שפורסט והחיילים קופצים הצידה לשני צידי הדרך, פורסט סוקר את חבריו ואנחנו מבינים שיש כאן קיבוץ של אנשים מכל מיניי מקומות שונים, כור היתוך שיש בתוכו סוגי אוכלוסיה שונים. בסרטים הישראלים אנחנו פוגשים את כור ההיתוך המיוחד הזה. החיבור של כל האחרים בא לחזק את החברה- כולם נמצאים תחת אותה מטריה ומתאחדים בעת משב יחד.

בסוף הסצנה באבא נפגע ופורסט לוקח אותו על ידיו, בד"כ בז'אנר אנחנו פוגשים בתוך קבוצת החיילים את החייל החלש שצריך סיוע ואת החיילים החזקים יותר ובעת צרה כולם מתאחדים תחת הגורל המשותף..



רפלקסיביות

באופסייד ראינו את הרדיו, מדיום שנותן ראיה ושיקוף על המציאות, נותן פרשנות פנימית של המשחק והחיבור עם השני הזוגות שנפגשים משני צידי הגדר מביא עמו פרשנות חדשה על המציאות בשטח ואף מצליח לשנות את חוקי המשחק.. בסרט שתצפו בו מחר יש גם סוג של רפלקסיבים, שימו לב טוב לשני סוגי המדיום ולמציאות החדשה שנבנת.

בהצלחה!


תגובה 1:

  1. אני לא מאמינה שחלק מתוכנית הלימודים היום היא הסרט 'פורסט גאמפ'. זה ממש משמח אותי לראות שבתי הספר חושפים בני נוער לסרטים איכותיים כל כך ועם מסרים חברתיים ואישיים נוקבים. אני מקווה שגם בשאר המקצועות משרד החינוך מתקדם ומתאים את התכנים שלו למציאות המשתנה ולטכנולוגיה.

    השבמחק